שם המחבר: gery

אם פעם “בית אבות” העלה בראש תמונה של מסדרון שקט מדי ושעון קיר שמתקתק חזק מדי – היום זה כבר […]

יש דברים שאפשר להשאיר ל”יהיה בסדר”: לבחור קינוח לפני מנה עיקרית, או להחליט אם בא לך ים או בריכה. אבל

יש רגע כזה בפסטיבל עירוני שבו הכול “עובד”: אנשים מחייכים בלי סיבה, ילדים גוררים הורים לעוד תחנה, זוגות עוצרים “רק

יש אנשים שבוחרים מקצוע כמו שבוחרים סדרה בנטפליקס: “נראה חמוד, ננסה”. חלקם פוגעים בול, חלקם נשארים עונה אחת ופורשים, וחלקם

יש רגעים בחיים שאי אפשר לשכפל. בר מצווה בכותל היא בדיוק כזה: אבן ירושלמית, אור בוקר שמגיע בזווית הנכונה, משפחה

יש רגע כזה, ממש בתחילת הדרך, שבו הכול עדיין על הנייר: קירות עוד לא קיימים, החשמל עוד לא נמתח, והמטבח

משא ומתן “רווח-רווח” נשמע לפעמים כמו חד-קרן: כולם מדברים עליו, כולם רוצים אחד, אבל איכשהו בפועל יוצאים עם סוס עייף

יש משהו כמעט קסום ברגע הזה שבו ידיים נפגשות עם חומרים, הראש משתתק לשנייה, והלב אומר: “רגע, אני יכולה ליצור

ריצוף חיצוני הוא כמו טי-שירט לבנה: בהתחלה הוא נראה מיליון דולר, ואז החיים קורים. אבק, בוץ, עלים, סימני צמיגים, כתמי

יש אנשים שעולים על אופנוע בשביל התקתוקים של המנוע, יש כאלה בשביל השקט בראש, ויש כאלה… כי זה פשוט נראה

יש דברים שאנשים אוהבים לדמיין על מפעלים ומוסדות: מכונות נוצצות, קווי ייצור מדויקים, משמעת ברזל. בפועל, מה שמחזיק את כל

יש רגע כזה שכל בעל עסק מכיר: הכל עובד, החנות נראית טוב, הצוות חד, הלקוחות זורמים… ואז מגיע לקוח עם

יש השקעות בנדל״ן שמרגישות כמו הימור. ואז יש השקעות שמרגישות כמו לשים חגורה לפני נסיעה: לא סקסי, אבל חכם, ואין

עובש הוא כמו האורח הזה שמגיע “רק לחמש דקות” ונשאר לגור. לפעמים מנגבים, מרססים משהו עם ריח לימון “של ניקיון”,

יש המון דרכים להעביר ידע בהרצאה: מצגות מושקעות, גרפים יפים, נתונים שמרגישים “מאומתים”, ומונחים שגורמים לקהל להנהן כאילו הוא בדיוק

תסתכלו סביב. ברחובות הערים הגדולות, בכיכרות השקטות ובעמדות ההמתנה בתחנות האוטובוס, מתרקמים להם מופעי רחוב שובתים, נפלאים, ובעיקר מאוד תרבותיים.

תאר לך את התמונה: אתה על ההגה, הרכב זורם חלק על הכביש, וכל נהיגה היא פשוט חוויה נעימה, בטוחה ו…